בשנתיים האחרונות אני חווה החלמה מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלי. אני כותבת מילים אלו בהודיה וענווה גדולה על כך שנס ההחלמה נגלה לי מדי יום. בחסד האל אני עושה צעדים על בסיס יומי ושומרת על מצב רוחני תקין כמו גם על ירידה של מעל 20 קילו. הגעתי לאו-איי בגיל צעיר וחוויתי תקופות של החלמה ושל נפילה. היום אני יודעת להגיד, שרק בסבב הנוכחי הבנתי שבשורש ההתמכרות שלי נמצא ריכוז עצמי. היום אני יודעת שללא מאבק יומיומי בריכוז העצמי, לא אוכל לחוות החלמה במלוא מובן המילה. בדיעבד מושג האלוהים לא היה מפותח דיו אצלי. והרי נאמר לי: "זכרו שאנו עוסקים באלכוהול – ערמומי מבלבל ורב עוצמה. בלי עזרה לא נוכל לו. אבל ישנו אחד, ולו מלוא הכוח – והוא האלוהים. מי ייתן ותמצאוהו עכשיו ." (הספר הגדול, עמ' 47).
היום אני יודעת שאיני יכולה להיות זו שמנווטת את חיי, והרי אני שקועה בתוך ייאוש ההתמכרות. האוכל היה האלוהים שלי. כרכרת חיי הייתה מובלת על ידי "ארבעת הפרשים המחרידים – אימה, מבוכה, תסכול, ייאוש" (הספר הגדול, עמ' 111). כל פתרון שנמצא על ידי הריכוז העצמי שלי הוביל אותי למבוי סתום. עבודת שנים עשר הצעדים ושתים עשר המסורות מובילה אותי מדי יום ליציאה מהריכוז העצמי: כשאני עונה למאומנות, כשאני משתפת בקבוצות, כשאני מכפרת על טעויותיי, כשאני מתוודה על פגמיי, כשאני שמה מבטחי באל.
"אנו מזכירים לעצמנו כל הזמן שאנו כבר לא מנהלים את ההצגה, ואומרים לעצמנו בענווה פעמים רבות במשך היום "רצונך ייעשה!" "(הספר הגדול, עמ' 67). כשאני אבודה, כשאני בודדה, אני פונה להנחייתו של האל, ואני תמיד מקבלת ממנו תשובה. הנחיותיו הופכים אותי אדם טוב יותר, שלם יותר. "במבט לאחור אנו נוכחים לדעת שהדברים שקיבלנו כאשר הפקדנו את עצמנו בידי אלוהים, טובים הרבה יותר מכל דבר שיכולנו לתכנן.
"עשה כפי שיורה לך הכוח העליון ותחיה בעולם חדש ונפלא, ולא חשוב מהו מצבך הנוכחי." (הספר הגדול, עמ' 76), ההבטחות מתגשמות בעבורי כל יום מחדש, הם יתגשמו גם בעבורך אם תצעד בדרך.
"מי ייתן ויברך אותך האל וישמרך – עד אז" (הספר הגדול, עמ' 120).
