“אנחנו האלכוהוליסטים איננו ממושמעים. לכן אנו נותנים לאלוהים לחנך אותנו למשמעת בדרך הפשוטה שהצגנו עד עתה” (הספר הגדול, עמ’ 68).
בהגיעי לצעד השביעי ביקשתי מאלוהים בענווה להסיר ממני את פגמיי החוסמים אותי מפני מתן עזרה לאחרים. האם אני יכולה לקפוץ לצעד 11 כי אני כבר מאוד מאוד רוצה שקט ושלווה ופתרונות ותמיכה שלו?
האם אני יכולה לעשות חשבון נפש מדי לילה ולבקש מדי בוקר שירחיק את מחשבותיי מרחמים עצמיים או שיראה לי דרך להחליט כשאני מתלבטת – לפני שחוויתי את צעדים 10,9,8?
צעד 11 מפתה מאוד. יש בו הבטחות מרובות, אז בא לי לעשותו מיד, כי ממילא אני עושה מדיטציות במהלך היום…אלוהים מבטיח שאודה לו מידי יום ביומו אם אעקוב אחר ההנחיות המדויקות בספר הגדול.
בהשוואה למתמטיקה (ואני לא מאוד טובה בזה…) לא אוכל לפתור משוואה עם נעלמים, לפני שאלמד סוגריים וקדימות פעולות +/-/*/:…
עליי לעבור הכנה של צעדים 10-1 כדי לפנות לאלוהים ממקום נקי ותלותי לחלוטין. אלו עוזרים לי להכיר את מקור הכוח האלוהי, להכיר בו ובכוחו ולחוות אותו, ואז הפנייה אליו תהיה עקבית. הצעדים מעוררים את השינוי ההתנהגותי, ואז אני חותרת בכנות למגע מודע ורציף עם מישהו שעוזר לי.
הבקשות מאלוהים בצעד 11 אינן עוזרות כלל אם אינני מתרגלת הודאה בשגיאות, הבחנה בפגמים שלי, בקשה שיסיר אותם, כפרה והפניית מחשבותיי לעזרת אחרים.
עליי ללמוד באמצעות הנחיות צעדים 9-8 איך לתקן התנהגות אנוכית שגרמה לי לפגוע בזולת. ברגע שאהיה מוכנה להתחיל לתקן, אלמד את צעד 10 ו–11 במהירות.
אם אני חסומה מאלוהים באנוכיות שלי, תפילות צעד 11 יכולות להיות רק צרור של מילים. תפילות ללא הקשבה לאלוהים (לנהוג כרצונו למרות שזה נוגד את רצוני), עשויות להיות בזבוז זמן.
למיטב הבנתי והבנת חברי, כך היה הסדר בימי המייסדים. זה מה שאני שואפת לעשות ומנסה לחקות.
ברור שהרצון העצמי שלי רוצה אחרת, אבל ניסיון של 60 שנה הוכיח לי שחיים על בסיס רצון עצמי מסתיימים כמעט תמיד בהתנגשות, במלחמות, בפציעות ואף במוות.
